טבע...
מי לא אוהב לברוח אליו מידי פעם?
לנקות את הראש בהסתכלות על הצבעים הרגועים של הירוק, כחול וחום,
לכמה מכן זה ישמע מוזר ולאחרות פלאי ומושלם.
יש מטופלות המעדיפות את השיחה הטיפולית תוך כדי הליכה או התמקמות בנוף טהור ונקי כשהן נושמות את הריחות המשכרים שמאפשרים להן שיחה מלאת רגש ודמיון בלי להיענש על זה. הטבע כאילו אומר: הכול פתוח בשבילך, כל העולם משמש כבמה טיפולית עבורך, כל עץ וכל פרח משחקים תפקיד פעיל בתהליך קסום אל שורשי העצמי הנחבאים באדמת אישיותך.
חלקכן בטח מרימות גבה ותמהות איך אפשר לפתח שיחה אמתית, עמוקה שברובה אף כואבת מאוד בשטח פתוח ולא דיסקרטי.
אכן, לקליניקה הפרטית יש חשיבות רבה בתחושת המוגנות שהיא יוצרת אצל רוב המטופלות אך יש את האחרות והן לא מעט בכלל. אפשר בהחלט לתת אמון במרחב הטבעי כאשר דמות המטפל/ת משדרת אמינות ויציבות ובונה חלל עבודה פנימי וסגור באמצעות הדמיון אותו היא מצליחה לשדר אל ליבה של המטופלת בתוך השטח הפתוח.