ככה הלכת
לא אמרת מילה
היה לך חיוך כזה
של ילדה יותר גדולה
הייתי גאה
במי שהפכת להיות
שמחה שהקשבתי לך
בכל מיני שניות
בעינייך היה פחד
וכאב שלא מספר
על כל אותם זמנים
שהיית בקו השבר
הרגשת לא אהובה
וחיפשת את התשובה
של מה בכלל יש בך
ועושה אותך שווה
נלחמתי לשמור
על השקט שלך
לא להיבהל
לדרוך בבוץ המלוכלך
לנשום בחרדות
לטעום את הבדידות
להבין שיש מעבר
לכל התמודדות
לא לתקן
לפני שמבינים
לא להיצמד
למשפטים של חכמים
להיות איתך לגמרי
ברוב החוויות
לרגע קצת נכשלתי
ולא הצלחתי להיות
אז בחרת ללכת
פגועה ומבוהלת
הבנתי שגם בלעדיי
את יכולה ומסוגלת
תמשיכי להיות
בתהליך של החלמה
כל יום שתעברי בו
יעשה אותך שלמה.