ילד שלי
קטן וחמוד
וקצת מידי כוחני
ילד שלי
הבט בעיני
י אמא שלך
זו אני
וגם אם נראה
שאני נעלמת
זה רק כי
אני בטוחה
שבכל הרגעים
שיצאתי לוחמת
הפחדתי עד מוות
אותך.
רציתי לומר
סליחה מצטערת
אך אסור להרגיש
אשמה
כי אחרי הכל
כל המצפון הזה
מייסר וכאילו למה?
וכל הצעקות
ואפילו המכות
אני רואה
ונגמר לי הכוח
כי ניסיתי מיליון
פעמים ויותר
להפעיל סמכות
וגם מוח
וסליחה שמעבר
לכל המילים
מתחבא לו
הפחד ממך
כי בכל הרגעים
שאיבדנו שליטה
איבדתי גם אותך
הדמעות נשפכות
ואין לי מילים לתאר
את הקושי שלנו
אך כל גל שעובר
בסוף מחבר
וסודק בזכוכית שביננו
אתה שלי
אני שלך
ושנינו יחד קשורים
בחבלי אהבה
לפעמים עד כאב
בעצמנו
תמיד בוחרים
שאלת שאלה
כזאת מוזרה
וחיכית פשוט לתשובה
ואני נבוכה
מול כזו אמירה
''אמא, נכון את טובה?''