מאז שאני זוכרת את עצמי
נכשלתי אלף פעמים
ואז כשכבר הייתי קרובה להתייאש
הגיעה הצלחה קטנה
ונתנה לי כוח לעוד אלף כישלונות
כזאת אני
טיפוס מוטיבציוני, מלא בחלומות
אדייק יותר- פנטזיות
לא ברות הגשמה...
אבל מה לעשות
תמיד הייתי כזאת
עם אש בעיניים
שבוערת ובוערת
ועולה מאליה
ואי אפשר
באמת אי אפשר
לעצור אותה ממהלכה.
הרבה ניסו לעשות על זה
פווווווווווווווווווווווווו
גדול, חזק, עקשני
הם דאגו לי
דאגו לי במלוא הכנות
פחדו מהתעוזה
שלא תואמת גיל ומציאות
אבל איכשהו תמיד ניצתתי מחדש
עם עוד רעיון
או חלום
או שיגעון חולף
ולמה אני מעזה לכתוב את זה היום?
שאלה טובה.
פעם לא הייתי מעזה להתבונן באלפי הכישלונות שלי
כל אחד מהם מעך אותי מבפנים
הטיח בי האשמות
על הלא יוצלחית שאני
על הפראייריות לעבוד בחינם
על ועל ועל ועל (X100)
היום אני מעזה להסתכל על זה
ולספר לכם שבסך הכל
אני בן אדם מאוד מצליח
ביחס לאחרים
דווקא כי המשכתי לרוץ
וליפול וליפול וליפול ושוב ליפול
ואז שוב לקום ולמדוד טוב יותר
צעדים שהפילו אותי בעבר
ועדיין ליפול, ולהתאכזב, ולהיכשל
ולהיראות מגוחכת לפעמים
ושוב לקום, להתיישב ולחשוב, ולתכנן מחדש
ולהתעקש גם אם יש עוד עשרות נפילות
שמחכות לי בהמשך
ולעג, וכעס והאשמות אין ספור
אבל ---
אפשר לומר שעכשיו
נכון לכתיבת השורות
איכשהו הגעתי למקום ממש טוב (אישית ומקצועית)
ואני מוכנה לקרוא לזה הצלחה
אם תראו אותי
לא תבינו איך???
אני צעירה
מבולגנת
קצת מדומיינת בלי להעליב... (או להיעלב)
ובכל זאת אני שם.
וכל היפות והשמורות שאחרי נפילה אחת
פרשו מהמרוץ המטורלל
חזרו אל קופסת האיפור שלהן
מרחו צבע עדין לטשטש את הדמעה
המשיכו לדבר בהיגיון רהוט
נשארו באזור הנוחות
טוב להן ככה, בטוח ומוגן.
אני נוטה לפעמים לקנא בזה
אבל תמיד רציתי עוד
חכו תיכף אכתוב על זה ספר
ואז תיבהלו יותר
ואולי בגללי תלמדו להעדיף
את אזור הנוחות
אבל אם יש מישהי אחת
שתצליח לקבל את המסר האמיתי
שאני זועקת בין השורות
בין סיפורי האימה הרגשיים
והטיפשות שהולידה בי מעט חכמה
לבין הצמיחה שאט אט התגלתה
כסיפור הצלחה מרגש
ואישיות שנרקמה מתוך קושי
ומתוך חלקי מחזור לא נוצצים
של העצמי הכוזב והאמיתי שלי
והכרה פנימית מבוססת
במי ששם אותי בכל מקום שאליו הגעתי
במי שסלל לי את כל השבילים
והוביל אותי אל הלקוחות שלי
כדי שאהיה אולי האחרונה
שנשארת להאמין
במי שאף אחד כבר לא מאמין בו
אם יש אחת שתתעקש ללכת במסלול דומה
אבל שונה מאוד וייחודי לה
עם מסר ברור לעצמה ורק לעצמה
שהחושך הוא סיבת האור
וחייבים לעבור דרכו בשביל לבעור
אם יש אחת כזאת שמוכנה ללכת בדרכים
שאיש עוד לא הלך בהן
היא זו שתזכה לגלות מקומות חדשים
שאיש לא גילה
ואני פה בשבילה.