איך קוראים לזה
שאין כבר כלום
כבר לא דמעות
ולא תסכול
ולא כעס
ולא בלבול
ריק ועייף
וחסר חיות
לא נשאר
מקום להיות
אין צעקה
או תפילה
אין משמעות
אין מילה
ומתחת לאין השחור הקריר
מתחבא לו הפחד נעים להכיר
מאמת שצועקת מנסה להזכיר
שזו בדיוק הייתה המשאלה
לדייק נכון את השאלה
להבין מה כואב לי, להיות אמיתית
בלי לחפש סיבה השלכתית
האמת נעלבתי-
ככה פשוט
והייתה בי מבוכה
והחבאתי נוקשות
והרגשתי קטנה,
דחוקה לפינה
אחת שלא מסוגלת
ולא מבינה
מנסה שוב ושוב
וכלום לא השתנה
ורציתי לצעוק
ויצא לי לשתוק
והנהנתי בחיוך
מגוחך ומתוק
ניסיתי לנשום
להקשיב לו לשקט
איזה קול בי עולה
ואני מתחמקת
מתעורר בי רצון
ביישן כוחני
להגיד לעולם
''תראה, זו אני''
להוכיח בקול
שילוב שייכות
להיות משפיעה
לקבוע נוכחות
אז ניסיתי להיות
ברירת המחדל
והבנתי דרכה
כמה בלתי נסבל
וראיתי אותה
בעיניה שלה
והבנתי פתאום
איך להיות בשבילה
להבין- זה מפחיד
להבין שאפשר
מצאתי בצד
שביל קטן ומואר
אחרי טלטלות
ואין סוף ניסיונות
מצאתי את הרגע
והזמן לשנות
ועכשיו, פוחדת
שהבנתי נכון
והנה אני נוגעת
איתה בניצחון.