הלילה הזה כבר ארוך מידי
ואתם ממשיכים להבטיח
שהרגע יבוא ואתו התשובות
כמו אור ראשון שיזרח
אני מנסה להיות מאמינה
ניצבת בראש רשימת המתנה
מה כבר ביקשתי, קטן בשבילך
לתת לי כזו מתנה
זה לא רק הזמן שעובר
ולא רק בדידות מייסרת
זו האמונה שלי בטוב שלך
שכבר קצת מתפוררת
זו ההסכמה שלי שהבטחתי אז
שאחזיק חזק עד הסוף
אבל ביננו למה ציפית
ואיך את שברי אאסוף
ואין לי עוד אומץ כשהוא לצדי
והשקט בולע את שנינו
כי אכזבתי אותו ואכזבתי אותי
וחומה מזדקפת ביננו
ולא עוד דיבור של כאב משותף
עייפנו מלהאמין לעצמנו
נהר שזולג כאבי לא שטף
רק מלוח סודק בנפשנו
לבד וביחד
זה לצד זה
מחכים לבשורה חדשה
מתח, זו מילה עלובה וקטנה
לתאר פחד נטול כל תחושה
אבל מאי שם חיוך מתגנב
ומזדחלת אלי לחישה
שבטח אתה התגעגעת יותר
כשהייתי רחוקה וקשה
עברו עוד ימים וזכיתי לחבוק
בזרועות אוצר משגע
הגיע הרגע ויש לי תינוק
רק לך נשאר להתגעגע...
''כי הקב''ה יושב ומצפה להן, לישראל
יותר ממה שמצפה האב לנו ומאשה לבעלה
שיעשו תשובה'' (תנא דבי אליהו)